קצת הרהורים על החיים...
לא כל כך יפה ולא בת 16... - אבל בהחלט יודעת משהו על העולם הזה, שמרעיף עליי ב-44 שנותיי, מהטוב ומהמאתגר, מהשמח ומהפחות, דואג לטפטף עליי טיפות של שפע וימים בהם חשה גם מחסור.
התגלגלתי דרך החיים, שהכינו לי וואחד הפתעות. אני רציתי ככה והם ארגנו לי אחרת. אני חשבתי שבדרך א' נכון והם הראו לי שלא תמיד זה ככה. אני שכל כך פחדתי משינויים ומהבלתי נודע, אחרי שנים בהם חייתי בתבניות ובלא לצאת מהקווים, שחוץ מאשר בפן הלימודי - והתעסוקתי לא קדמו/שרתו/הועילו/תרמו/היטיבו עימי, וגם שם לא תמיד - אני הבנתי על בשרי החי, שצריך לחשב מסלול מחדש
איך בכלל מתחילים לחשב ? איפה זה מתחיל והיכן זה נגמר? זה לא נגמר לעולם !
הלמידה היא אינסופית. אנחנו כל יום מחשבים מסלול מחדש. מתבוננים. מה שהיה לי נכון אתמול, ניתן לדייקו היום עוד קצת. הבנתי שחוסר השלמות הוא יופי וככה זה הכי שלם שיש, ושבכל יום מחדש אפשר לבחור אחרת מאתמול ומותר לשנות דעתנו, מותר לא לדעת ולהרגיש אחרת.
לברוא מציאות חדשה, כי היום אנחנו והמציאות, כבר טיפה שונים מהאתמול
המרחב בנשמה שהחופש הפנימי מביא עמו פשטות והחופש להיות!
ופשוטים ופשוטים הדברים וחיים ומותר בם לנגוע ומותר לאהוב ומותר ומותר לאהוב
לאה גולדברג
